הודעה מוקדמת

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001, קובע כי על המעביד המבקש לפטר עובד ליתן לו להודעה מוקדמת לפיטורים, ועל העובד המבקש להתפטר מעבודתו ליתן למעביד הודעה מוקדמת על התפטרות.

על ההודעה המוקדמת להיות בכתב והיא תציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת (משכורת חודשית)

עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:

 1. במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – יום אחד בשל כל חודש עבודה;

2. במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;

3. לאחר שנת עבודתו הראשונה – חודש ימים.

הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר (כאשר התשלום הוא לפי שעה)

עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:

1. במהלך שנת עבודתו הראשונה – יום אחד בשל כל חודש עבודה;

2. במהלך שנת עבודתו השנייה – 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;

3. במהלך שנת עבודתו השלישית – 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;

4. לאחר שנת עבודתו השלישית – חודש ימים.

תקופות הזמן המצוינות לעיל, חלות בשינויים המחויבים לפי העניין על הודעה מוקדמת להתפטרות, דהיינו פרק הזמן שעל עובד המבקש להתפטר מעבודתו ליתן הודעה מוקדמת למעביד.

ויתור על עבודה בפועל

א. מעביד רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו  בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

ב. מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

 תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת

א. מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

ב. עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

אישור לעובד על תקופת עבודתו

א. מעביד ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד.

ב. לא נתן מעביד לעובד אישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו – קנס כאמור  בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.