פיצויי פיטורים

הכלל הוא, עובד המפוטר מעבודתו זכאי לקבלת פיצויי פיטורים. חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, הוא אשר מסדיר את סוגיית הזכאות ותשלום פיצויי הפיטורים.

מי זכאי לקבלת פיצויי פיטורים?

הכלל הוא, עובד שפוטר אשר עבד שנה אחת ברציפות או בעובד עונתי שתי שנים רצופות (עונה – שלושה חודשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום), אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, זכאי לקבלת פיצויי פיטורים מהמעביד.

חשוב לציין, כי חוק פיצויי פיטורים קובע כי פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים, דהיינו גם עובד שלא השלים 12 חודשי עבודה יהא זכאי לקבלת פיצויי פיטורים.

רציפות בעבודה

כאמור, לצורך זכאות לקבלת פיצויי פיטורים יש צורך כי תתקייים רציפות בעבודה. סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תשמר הרציפות בעבודה כאשר הייתה הפסקה בעבודה מחמת המקרים הבאים:

1. שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

2. יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;

3. חופשה שנתית;

4. חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;

5. חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;

6. שביתה או השבתה;

7. תאונה או מחלה;

8. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

9. הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שישה חודשים;

10. אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967"

חילופי מעבידים

סעיף 1 (ב) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

התפטרות המזכה בקבלת פיצויי פיטורים

ישנם מקרים המזכים עובד בקבלת פיצויי פיטורים גם במקרים בהם מתפטר עובד מעבודתו (הכלל הוא כי עובד המתפטר מעבודתו אינו זכאי לקבלת פיצויי פיטורים).

1. מעביד שנפטר -  עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

2. עובד שנפטר –  נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. "שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

3. מצב בריאות – התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

4. התפטרות של הורה – התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:

א. קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעבידה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;

ב. קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;

ג. קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים  מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד. הוראות יחולו בשינויים המחוייבים גם על עובד בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

5. התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות – התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות;

6. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים – יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו:

א. מיום 1.9.2000אלרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;

ב. לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;

ג. מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת מסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.

7. אי חידוש חוזה עבודה – היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה כאילו התפטר. הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

8. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים – התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.

התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.

בנוסף, כאשר עובד התפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד התנאים הבאים, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות כפיטורים (בכפוף להתקיימות התנאים כקבוע בחוק): התגייס לשירות מילואים סדיר, התנדב בשירות לאומי (ובלבד ששירת בשירות לאומי לפחות שישה חודשים), החל לשרת בשירות אזרחי (ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות), התנדבות לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית ועקב כך נדחה שירותו הסדיר (ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות), התפטרות מחמת שנבחר לרשות מקומית או סגן ראש רשות מקומית, התפטרות לאחר הגעה לגיל פרישה, התגייס לשירות המשטרה או בשירות בתי הסוהר.

חישוב פיצויי הפיטורים

שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, "עובד במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת.

תקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964 קובעות מהם הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה לצורך חישוב פיצויים הפיטורים:

1. שכר יסוד;
2. תוספת ותק;
3. תוספת יוקר המחיה;
4. תוספת-משפחה;

אם נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

יש לציין כי קיימים רכיבי שכר אשר אינם נכללים בחישוב פיצויי הפיטורים, כגון: דמי נסיעות, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, אחזקת רכב, תוספות שונות וכו'.

חישוב פיצוי הפיטורים יעשה על פי שכרו האחרון של העובד. גם אם חל בשכרו של העובד שינוי זמני, יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי בשכרו.

אם חלה הפחתה בשכרו של עובד, אשר כתוצאה ממנו קטן שכרו האחרון, יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה.

כדאי לדעת, כי פיצויי פיטורים נהנים מפטור ממס עד תקרה מסוימת, בשונה מיתר מרכיבי הכנסת עבודה החייבים במס הכנסה.