חוק מיסוי מקרקעין מקנה ליורשים פטור במכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה וזאת מבלי "לשרוף פטור" אחר (פטור בגין מכירת דירה בכל 4 שנים).
כאשר מתקבלת דירה מגורים בירושה למס' יורשים עלול הדבר ליצור מריבה בין היורשים באם למכור את הדירה וזאת מתוך חשש שמא לצורך כך יאלץ יורש כזה או אחר לשרוף פטור לטובת כך או לחילופין לשלם מס שבח על חלקו. סעיף זה בא למנוע זאת על ידי כך שהינו מקנה פטור ממס שבח במכירת הדירה שהתקבלה בירושה כאשר השימוש בפטור זה אינו "שורף" פטור אחר. בכך למעשה מסיר פטור זה את החשש מיורשי הדירה בנוגע למכירתה.
סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 קובע:
"המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
5) המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
(ב) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(ג) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה"
אם כן, הזכאות לקבלת פטור מתשלום מס שבח למכירת דירה שתקבלה בירושה תחול על מי שעומד בתנאים המצטברים הבאים:
1. מכירת דירה מגורים מזכה.
2. המוכר (היורש) הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש.
3. בעת פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת.
4. אילו המוריש היה מוכר את הדירה בעודו בחיים, היה זכאי לקבלת פטור מס שבח בגין המכירה.
ניתן לערוך תכנוני מס שונים אשר יכולים למנוע תשלומי מס מיותרים. כך לדוגמא, אנשים מבוגרים, שבמהלך חייהם צברו מס' נכסים (דירות), יכולים להעביר את נכסיהם עוד בעודם בחיים לצאצאיהם ולהשאיר בבעלותם דירת מגורים אחת, כך שלאחר פטירתם יוכלו יורשיהם למכור את הדירה וזאת מבלי לשרוף פטורים אחרים (כאמור על פי החוק יש צורך כי בעת פטירת המוריש תהא בבעלותו דירת מגורים אחת).
